שיעורים שבועיים הניתנים ע"י הרב יוני

 

לימוד נושאים -  מתקיים בימי שני מיד אחרי ערבית

תוכנית לימוד הנושאים הינה תוכנית לימוד עם ניסיון להקיף נושאים מסוימים בעיון ובעמקות. ההנחה העומדת בבסיס בניית התוכנית הינה שעל פי רוב הקהילה נחשפת לחצאי-נושאים, ואיננה מצליחה למצות כראוי ולהקיף לגמרי נושא אחד. דבר זה מוביל גם לחוסר הבנה של העקרונות העומדים בבסיס נושאים הלכתיים חשובים, ועל כן יש בשיעור זה ניסיון לתקן את הרשמים החסרים הללו. הנושאים הם גם רלוונטיים לחיינו, ועל כן תקוותי היא כי הם ייצרו עניין.

כיוון שישנם הרבה גורמים לא צפויים במשך השנה שיכולים לגרום לביטול השיעור, כרגע אין אני בונה תוכנית אלא לשמונה חודשים. וכך הוא מבנה התוכנית: כל נושא יידון על פני שישה שבועות, ובין כל נושא ונושא תהיה הפסקה של שבועיים. עתה אפרוש באופן כללי את הנושאים שבהם נדון:

נושא ראשון: יחס היהדות למדע
שיעור ראשון – האם היחס הכללי של היהדות אל המדע הוא של אויב או של אוהב? אילו סוגי בעיות מציב המדע ליהדות?
שיעור שני – מה קורה כאשר חכמי ישראל נחלקים בשאלה מדעית עם חכמי הגויים? מה קורה כאשר התורה עצמה נמצאת בסתירה למדע וללוגיקה?
שיעור שלישי – יחסם של החכמים אל הרפואה.
שיעור רביעי – יחסם של החכמים אל האסטרונומיה.
שיעור חמישי – מה קורה להלכה כאשר המדע משתנה?
שיעור שישי – האם מתחשבים בגילויים מדעיים שאינם גלויים לעין בלתי מזוינת?

נושא שני: רפואה והלכה – גדרי מיתה וחיים
שיעור ראשון – גדרי חיים: מתי נחשב העובר לבן אדם? דין רודף: האם מצילים את האם או את התינוק? מי רודף את מי?
שיעור שני: דינו של עובר הסובל מטיי-זקס.
שיעור שלישי – דינו של עובר הסובל מתסמונת דאון.
שיעור רביעי – גדרי מיתה: מתי נחשב בן אדם למת מבחינת ההלכה? האם מוות נשימתי הוא העיקר או הפסקת פעימות הלב?
שיעור חמישי – האם מותר לקצר את חייו של אדם כדי לקצר את סבלו?
שיעור שישי – תרומת איברים בהלכה.

נושא שלישי: דיני לחם
שיעור ראשון – השיעורים בימינו (כזית, כביצה, וכו').
שיעור שני – שיעור קביעת סעודה.
שיעור שלישי – הגדרת "פת הבאה בכיסנין".
שיעור רביעי – דין הפיצה, לחמניות מזונות, מלאווח, ג'חנון, שקדי מרק ועוד.
שיעור חמישי – דין לחם מטוגן (פרנץ' טוסט), מצה-בריי, ועוד.
שיעור שישי – דין אכילת חיטה, חיטה מבושלת, שעורה, וכו'.

נושא רביעי: דיני השבת אבידה
שיעור ראשון – גדרי המצווה: מתי צריך להחזיר את האבידה, מה דינו אם לא החזיר, מה מעמדו של מחזיק האבידה, ועוד.
שיעור שני – דיני השבת אבידה לגויים.
שיעור שלישי – מושג הדעת ומושג הייאוש בהשבת אבידה.
שיעור רביעי – דיני מקום המשתמר ודרך נפילה.
שיעור חמישי – דיני הכרזה.
שיעור שישי – דיני החזקת האבידה ושמירתה.

 

לימוד מחשבה -   מתקיים בימי רביעי מיד אחרי ערבית

הרעיון שבתוכנית לימוד מחשבה הינו הקפת עולם המחשבה בצורה מעמיקה וכוללת, במקום ללמוד פסקה פה ופסקה שם מתוך כל מיני ספרים או דפי מקורות. עולם המחשבה של היהדות הוא רחב מאוד ויש בו מגוון של דעות, אלא שדעות אלו אינן ידועות, זאת כיוון שלאנשים אין זמן ואין כח לפלס את דרכם בספרי המחשבה שלשונם לשון קשה, ולפעמים הם מאריכים בכל מיני דברים שאין בהם כל כך עניין לקורא המודרני, ועל כן הם מונחים בקרן זווית. מטרת התוכנית הינה לנסות ולהחיות את לימוד המחשבה המעמיק, וזאת על ידי לימוד הפרקים המרכזיים של גדולי המחשבה בעם ישראל בכל הזמנים.

נתחיל את לימודנו בספרו של הרב סעדיה גאון: האמונות והדעות. ללימוד ספר זה נקדיש את עשרת השיעורים הראשונים, כאשר בכל פרק נכסה את עיקרי אחד מפרקיו.
לאחר ספרו של רס"ג נעבור לספרו של רבי יהודה הלוי – הכוזרי – וגם בדבריו נשקיע כעשרה שיעורים כאשר כל שני שיעורים ידונו באחד ממאמריו (יש בספרו חמישה מאמרים ונפרוש אותם על פני עשרה שבועות).
לאחר שנסיים לעבור על שני ספרים אלו נחליט כיצד להמשיך.
כאמור בתחילת דבריי, מטרתי הינה לתת ידע נרחב למשתתפים על הגישות השונות ביהדות, ואני מקווה שמתוך לימוד שכזה יוכלו הלומדים לעמוד על השינויים שבין כל אישיות ואישיות.