 השנים המוקדמות(תובר ע"י מוטי פרבר - תורגם ע"י עמיחי בנעט) בית הכנסת שלנו החל לפעול לפני כ-20 שנה, ונודע אז בשם "שמחת אליהו". המשפחות המקוריות (גרוס, לוין, פרדינרו, גרסטנפלד ופרבר) אספו את שכניהם הספרדיים, למניין הראשון שנערך בליל שבת בחצר ביתם. במהלך אותם חודשים ראשונים, אף משפחה לא יכלה לנסוע לשבת, על מנת לשמור על שלמות המניין. בשנים הראשונות, המניין עבר מספר קורות גג - במתנ"ס, בבית אסתר ובבית ספר לוין: תחילה במקלט, אחר כך באולם הכניסה ולסיום בגן שמעל הבניין הראשי. המניין גדל במהירות עם הגעתם של משפחות העולים הראשונים מרוסיה ומשפחות גרעין "שעלי תורה". הרב אריה מנדלקורן שימש כרב הראשון, ויחד עם הרב שמואל שנלר והרב משה גודלבסקי, הוביל את התפילות בימים הנוראים. המנגינות שהם שרו באותן תפילות מלוות את הקהילה עד הימים האלו. ספר התורה הראשון של הקהילה הובא מאנגליה על ידי מאיר פליג ז"ל. הכנסת ספר התורה היתה החגיגה הראשונה מבין רבות שנערכו בקהילה הצומחת. המניין המשיך לגדול עם אכלוסו של השלב הראשון בשכונת שיינפלד, ועם הגעתן של משפחות רבות לגבעת שרת. לאחר זמן מה, נדרש מקום גדול יותר, והמניין עבר לאולם הספורט של בית הספר "ז'בוטינסקי". אלה שהתפללו שם יזכרו תמיד את החורפים הקפואים, הקיצים הרותחים, את סלי הכדורסל שהיו חלק מהריהוט וכמובן את מערכת הצינורות הייחודית! גם הטיפוס במעלה הגבעה עם סיום התפילה לא יישכח. זמן קצר לאחר מכן, התחיל המניין היומי במרתף אצל משפחתתדולברג וכשגם המקום הזה היה צר מלהכיל את המתפללים - עבר המניין לוילה ממול. באמצע שנות ה90 היה ברור לכולם שהשלב הבא צריך להיות בניין קבע ולכן הוקמו וועדות שונות כדי לטפל בגיוס הכספים, הכנת תוכניות והתנעת התהליך למה שיהפוך בעתיד לבית הכנסת נצח מנשה שבה אנו מתפללים היום. ניתן לראות כאן עותק מהעלון שהופק בותו עת כדי לעזור בגיוס תרומות בארץ ובעולם. תנסו לזהות מי הם הילדים (כיום כמעט מבוגרים) המופיעים בתמונות. ההמשך בקרוב....
|
